לא הרבה דברים בעולם שורדים מאה שנה ועדיין רלוונטיים. גם בעידן של "קאמבקים" ורטרו, יש גבול ברור שלרוב נמצא בסביבות ה-25 שנה. אבל אפילציה נמצאת איתנו כבר יותר ממאה שנה, ולמרות זאת, בואו נודה על האמת: היא סובלת ממוניטין גרוע. היא מתויגת כמיושנת, ונקשרים אליה חששות כמו כאב, מחטים, מחיר גבוה, שימוש בחשמל, זמן טיפול ארוך וחשש מצלקות או פיגמנטציה.

אני מאוד מתחברת לסטיגמה הזאת, כי במשך שנים גם אני נטלתי חלק בטיפוח ובניפוח שלה. הרי איך אפשר לנצח את הפיתוי של המראה החלק והנקי שמתקבל במהירות אחרי טיפול בטכנולוגיות אור? אז למה בכל זאת שווה לך להמשיך לקרוא על אפילציה? כי היא עונה בדיוק על מה שטכנולוגיות האור (כולן, ללא יוצא מן הכלל) מפספסות. היא היחידה שמסוגלת להשמיד שיער בהיר, ג’ינג’י, לבן או פלומתי ועובדת על כל גווני העור. אפילציה היא הישורת האחרונה, המענה לתפילות של מי שנואשה מטיפולים אינסופיים, והמשמידה האולטימטיבית. לא קיימת שערה שיכולה לה, ולא נברא האזור בגוף שמסוגל לעמוד בפניה.

אין ספק, על הנייר, טכנולוגיות אור באות לנו טוב. זמן טיפול ממוצע של שעה לאזור שלם, תמורת סכום גמיש, ואת יוצאת חלקה. אבל – נתראה עוד חודש. ההיצע של המכונות בשוק הוא עצום, וכל מכון יגיד לך שהמכונה שלו היא "הכי טובה" או "הכי חדשה". אבל האמת היא שכולן, בשלב מסוים, מגיעות למחסום של השיער הפלומתי. שם הדרמה מסתיימת, ואת נשארת תקועה עם שיער שאת יודעת שלא ימות לעולם.

בדיוק לנקודה הזו נכנסת האפילציה. היא באה להשלים את כל מה שחסר לטכנולוגיות האור. היתרון הגדול ביותר הוא שטיפול אפילציה לא תלוי בשום גורם חיצוני - לא בצבע העור ולא בצבע השערה. הוא תלוי אך ורק בידיים של המפעילה. האפילציה לא זקוקה לניגודיות של שיער כהה על עור בהיר. לא מעניין אותה הגיל שלך או המוצא שלך. המכשיר מקבל את ההגדרות ומעביר אותן ישירות לזקיק באמצעות המחט ולא דרך השערה, ולכן אפילציה היא שיטה חסרת גבולות. בעוד טכנולוגיות האור תמיד יהיו מוגבלות, האפילציה מנצחת הכל. וכל היופי הזה צריך לקרות פעם אחת בלבד! פעם אחת על שערה אחת - וזהו!

יש עניין בטכנולוגיות אור שחוזר על עצמו: מלבד אזורים מאוד מסוימים (בעיקר רגליים, מפשעות ובתי שחי שבהם הן עובדות לא רע), הגוף ממצה את הטיפולים די מהר. את שמה לב לזה אחרי סדרה של טיפולים: השיער נהיה פלומתי ולא נראה שבין הטיפול הלפני-אחרון לטיפול האחרון קרה שם משהו משמעותי. הסיבה נעוצה במהות הפעולה: החום שנכנס לגוף תלוי בצבע השערה. ככל שהשערה כהה יותר, כך נכנס יותר חום. זה פרדוקס מעצבן שקשה להכיר בו כי הוא מאכזב, אבל ברגע שמבינים אותו, אי אפשר להתעלם ממנו. יש גבול לטכנולוגיה. לכל טכנולוגיה - חוץ מאשר לאפילציה.

זאת הסיבה שמשרד הבריאות וה- FDA אוסרים לפרסם הסרת שיער בטכנולוגיות אור כ"הסרת שיער לצמיתות". מכאן זה הופך למשחק של סמנטיקה: מכונים מפרסמים "הסרה לטווח ארוך", "דילול", או "הסרה של 80%". לי תמיד הייתה הרצאה שאני קוראת לה "הסרת שיער זו יציאה למלחמה", שבה אני פורסת את כל ההתוויות נגד. תמיד בשלב הזה מישהי אומרת: "אצלי זה עבד! עשיתי לפני עשר שנים ואין לי שיערות יותר". אני תמיד שואלת: באמת אין יותר בכלל? לא נגעת, לא גילחת, לא מרטת, לא שלפת ולא חימצנת כל השנים הללו? אם את לא מעל גיל חמישים או אחרי ארבע לידות - לכי למראה ותביטי באזור המדובר שוב והפעם מקרוב. אפילו הרגליים, שנחשבות לאזור הכי "ידידותי" ללייזר, ממשיכות להצמיח שיער פלומתי עקשן מתחת לברך שרק המחט יכולה לחסל.

בארץ, כשמדברים על אפילציה, האסוציאציה המיידית היא אזור הפנים. אז זהו - שלא! זאת אומרת, כמובן שפנים, אבל אין אזור שניתן לעשות בו לייזר או IPL שלא ניתן לעשות בו גם אפילציה. אני מדברת על הכל: מפשעות, בתי שחי, חזה, כתפיים, גב, בטן. אפילציה היא באמת שיטה חסרת גבולות, ואסור לתת לגודל האזור או לכמות השיער להבהיל אותנו. כשעושים חישוב קר, מגיעים מהר מאוד למסקנה שטיפול אפילציה תמיד ישתלם יותר, יהיה קצר יותר (בטווח הארוך) ויגרום להרבה פחות עוגמת נפש. לא קיים דבר כזה "סיום טיפול" תוך שנה וחצי בטכנולוגיות אור בלבד. זה לא קיים. נקודה.

האפילציה שיחקה תפקיד מרכזי בארץ במשך מספר שנים בלבד. הייתה לה פריצה בשנות השמונים והתשעים, ומייד היא נעלמה בהינף קרן לייזר אחת בשנת 95'. טכנולוגיות הלייזר והאור באו לענות על פרמטרים שבהם האפילציה נחשבה "חלשה": מיומנות המטפלת, מהירות הטיפול והנראות המיידית.

צריך להבין: מטפלת באפילציה נדרשת לשנים של עבודה כדי להגיע למצב שהטיפול שלה נכון ומדויק. מדובר בשעות על גבי שעות של רכינה מעל גוף, יישור מבט (וצוואר!), החדרת מחט בעובי קטן משערה, דיוק במיקום, בעומק ובכיוון הצמיחה, בחירת סוג ועוצמת הזרם ושליפת השערה מבלי לפצוע, מבלי לחמם יותר מדי או פחות מדי - וחס וחלילה לא לפספס. וכל זה נדרש על כל שערה ושערה, במשך כל שעה ושעה.

אני לא באה להפחיד, רק להראות שכל ההצלחה בטיפולי אפילציה קמה ונופלת על המטפלת. על כמה היא חוקרת את נושא זרמי החשמל (כן, יש יותר מסוג אחד), את סוגי המחטים, את המיכון ואת ציוד הראייה. לעומת זאת, בכל מה שקשור לתפעול טכנולוגיית אור - באמת שלא נדרש הרבה מהיצור שמתפעל אותה. קוף מאומן יכול בקלות לתפעל מכונת לייזר או IPL. גם כדי ללמוד לתפעל את המכונות ה"מסובכות" ביותר, נדרשים לא יותר משני נוירונים במוח. קורס של שעתיים ואת מוכן.

הנושא של מהירות הטיפול הוא אחד האגוזים הקשים לפיצוח. וכאן אפשר לחלק את אוכלוסיית העולם לשניים: אלה שכבר עברו טיפולי אור והתאכזבו, ואלה שעדיין לא. אם את עדיין נמצאת בתוך הלופ של המכונים הגדולים, את רק צריכה לעמוד רגע מול המראה ולשאול את עצמך שתי שאלות פשוטות שיובילו אותך לבד למסקנה הבלתי נמנעת:

1. כמה טיפולים עשיתי עד היום?
2. האם באמת נראה לי שזה עומד להסתיים מתישהו? אם התשובה היא לא - את יודעת איפה למצוא אותי.

היום, אחרי כמעט שני עשורים בתחום הסרת השיער, אני כותבת את הדברים האלו בכובד ראש אמיתי. תמיד עמדתי מאחורי העבודה שלי ומעולם לא יצאו מפי המילים הריקות "מאה אחוזי הצלחה". במהלך השנים שייפתי וליטשתי את ארסנל ההסברים שלי בקשר לציפיות מטיפולי אור, והיום אני מעזה לראשונה להרים ראש ולומר בביטחון מלא: יש לזה סוף! אפשר לסיים טיפולי הסרת שיער - בעזרת אפילציה.